הַפַּעַם אֵצֵא,
לֹא אֶכָּנַע לַחֹשֶׁךְ הַמְּסַבְּבֵנִי בְּכַחַשׁ
זֶה הַמַּכְלִים פָּנַי,
מְרַמֵּנִי בְּלֹבֶן שְׁקָרָיו,
גּוֹנֵב דַּעְתִּי יוֹם, גּוֹנֵב נִשְׁמָתִי לַיְלָה.
תָּמִיד נִשְׁאֶרֶת חַיֶּבֶת,
אַף פַּעַם לֹא מַצְלִיחָה לְרַצּוֹת,
מִתְקַמֶּטֶת כְּמוֹ נְיָר מָחוּק
שֶׁהִקְדִּיר מֵרֹב נִסְיוֹנוֹת,
שׁוּלָיו קְרוּעִים בִּצְדָדָיו,
וְאֵין מְנַחֵם.
זֶה הַזְּמַן לָצֵאת מִצִּפָּרְנֵי שְׁבִי הַכְּמִיהָה
לַהַכָּרָה שֶׁתָּבוֹא מִשָּׁם,
לַמִּלָּה הַחַמָּה הַמְּאַשֶּׁרֶת.
הָאֱמֶת הִיא פִּלְאִית וְזוֹהֶרֶת, וּבְקוֹלָהּ לוֹחֶשֶׁת הַבְטָחָה:
שׁוּבִי אֵלַיִךְ,
אֶל־אֶרֶץ אֲבוֹתַיִךְ וּלְמוֹלַדְתֵּךְ, וְאֶהְיֶה עִמָּךְ.
כְּמוֹ יַעֲקֹב הָאָב שֶׁנִּרְמַס בַּעֲקֵבוֹ, וְהָפַךְ לְיִשְׂרָאֵל
גַּם אֲנִי מְיַשֶּׁרֶת עַקְמוּמִית שֶׁבַּלֵּב,
שָׁבָה הַבַּיְתָה,
אֶל אַרְצוֹת הַחַיִּים.
ממני באהבה 🤗
נעמה מנוסי