בואי להתחבר פנימה

דְּבָרִים שֶׁאָמַר יְהוּדָה
וְעַד הַיּוֹם מְהַדְהֲדִים,
מַפְצִיעִים כְּמוֹ שַׁחַר,
מִתּוֹךְ פְּצָעִים שֶׁבַּלֵּב:
"כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי"?

בִּקַּשְׁתִּי לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה,
קָפַץ עָלַי רוֹגְזוֹ שֶׁל יוֹם.
עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא,
וַאֲנִי אָנָּה אֲנִי בָּאָה,
בֵּין צַעַר הַשְּׁקִיעָה עַל מְלָאכָה שֶׁלֹּא הֻשְׁלְמָה
לְבֶהָלַת הַזְּרִיחָה הַמְּבַשֶּׂרֶת עַל עָמָל שֶׁבַּפֶּתַח,
לֹא מוֹצֵאת מַרְגּוֹעַ לְנַפְשִׁי.

קָטֹנְתִּי לַמְרוֹת כָּל הַחֲסָדִים,
גַּם כְּשֶׁיּוֹדַעַת צַיִד אֲנִי, לוֹחֶמֶת מִלֵּדָה
גַּם כְּשֶׁקִּנְיָנַי מִצְטַבְּרִים לָרֹב
וְכֻלֵּי עֲשׂוּיָה מֵרִקְמַת הֶשֵּׂגִים
הַמִּצְטָרֶפֶת לְסִפּוּר הַצְלָחָה.