הבלוג של נעמה מנוסי

מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אָלֹק
מִשְׁתָּאָה
מֵעֹנֶג טְעָמִים, מִיְּפִי הַמַּרְאוֹת
מְקַבֶּלֶת עוֹד לְתוֹכִי
אֶת שִׁפְעַת נְדִיבוּתְךָ.

אַתָּה מְדַבֵּר אֵלַי בַּפְּרָחִים
שֶׁנִּפְרְשׂוּ בְּגִנָּתִי בִּמְנִיפַת צְבָעִים מְשַׁכֶּרֶת
לוֹחֵשׁ אֵלַי
לְחִישׁוֹת אַהֲבָתְךָ.

עוֹד רֶגַע אַתְּ נוֹחֶלֶת נַחֲלָה
בָּאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת שֶׁלָּךְ
אַחֲרֵי מַסָּעוֹת מְפָרְכִים בִּדְרָכִים לֹא זְרוּעוֹת
אַתְּ מַגִּיעָה אֶל חוֹף מִבְטָחִים.

מִתּוֹךְ צְלָלִיּוֹת וּפְחָדִים מִתְקָרֶבֶת
כְּבַת צְלָפְחָד קַדְמוֹנִית
נֶעֱמֶדֶת לִדְבֹר אֶת כִּסּוּפַי לְנַחֲלָה
לְמָקוֹם
אֵיתָנָה בִּכְמִיהָתִי לְהֵעָנוּת

הֵם אוֹרְבִים לָךְ מֵעֵבֶר לַפִּנָּה
מְבַקְּשִׁים לִתְפֹּס אֶת הָרֶגַע
בּוֹ אָפְסוּ כּוֹחוֹתַיִךְ וְחָלְשָׁה דַּעְתֵּךְ
מְחַכִּים לַהִזְדַּמְּנוּת לְהַפִּילֵךְ
בְּמִכְמֹרֶת הַיֵּאוּשׁ וְהָעֶצֶב.

דַּבְּרִי אֵלָיו
גַּם אִם הוּא נִרְאֶה כְּמוֹ סֶלַע
אָטוּם
לֹא רוֹאֶה, לֹא מֵבִין,
לֹא קוֹלֵט.

עַד מָתַי אֶעֱמֹד בְּגָרוֹן נִחָר
רְווּיַת דִּין וְאַכְזָבָה
מְקֻפַּחַת
צִנָּה נוֹשֶׁבֶת בְּתוֹכִי
וְקֶרַח כָּבֵד עוֹטֵף אֶת הַלֵּב.

שִׁלְחִי לָךְ אוֹתָךְ
לָתוּר אֶת הָאָרֶץ
לְגַלּוֹת צְפוּנוֹת תּוֹרָה בְּיַרְכְּתֵי אֶרֶץ
הֱיִי מְרַגֶּלֶת אַחַר מַרְגָּלִיּוֹת הַחֶסֶד
הַטְּמוּנוֹת בְּלֵב הַזְּמַנִּים הַמִּשְׁתַּנִּים

בְּכָל בֹּקֶר אֲנִי מַעֲלָה אֶת הַנֵּרוֹת.
הַמִּלִּים שֶׁל אֶתְמוֹל מֻטָּלוֹת עָלַי
מְאַיְּמוֹת לְכַבּוֹת אֶת שִׂמְחָתִי
חוֹרְצוֹת לְשׁוֹנָן כְּנֶגְדִּי
שׂוֹרְפוֹת אֶת פְּתִילַי

נוֹשֵׂאת עַל כְּתֵפַי אֶת כֹּבֶד הַמַּשָּׂא
וַאֲנִי כַּלָּתְךָ
כָּלְתָה נַפְשִׁי
לֹא אוּכַל לָשֵׂאת כָּל זֹאת לְבַדִּי.

בְּרִגְעֵי כִּסּוּפִים וּכְמִיהוֹת
מְהַדְהֵד בִּי זִכָּרוֹן נוֹשָׁן:
שֶׁקֶט שֶׁמִּחוּץ לַזְּמַן
מְעַרְסֵל אוֹתִי בַּעֲדִינוּת מֻפְלָאָה
מַבְטִיחַ לִי שׁוּב וָשׁוּב
שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר.

בְּרִגְעֵי כִּסּוּפִים וּכְמִיהוֹת
מְהַדְהֵד בִּי זִכָּרוֹן נוֹשָׁן:
שֶׁקֶט שֶׁמִּחוּץ לַזְּמַן
מְעַרְסֵל אוֹתִי בַּעֲדִינוּת מֻפְלָאָה
מַבְטִיחַ לִי שׁוּב וָשׁוּב
שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר.

מְבַקֶּשֶׁת מוֹצָא מֵעִיר מֻקֶּפֶת חוֹמוֹת
לְהִפָּרֵד מִשִּׁכְבַת מָגֵן כּוֹזֶבֶת
לְהִשְׁתַּחְרֵר מֵאֹטֶם הַלֵּב.

לִהְיוֹת חָפְשִׁיָּה בְּאַרְצִי
לַחֲלֹם חֲלוֹמוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה
עַל עוֹלָם בּוֹ גָּר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ
וְכָמוֹהוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יֹאהַב.

צִפּוֹר טוֹרְדָנִית בְּתוֹכִי
מוֹכִיחָה לִי בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים
שֶׁיֵּשׁ אֲשֵׁמִים לְצַעֲרִי
מְשַׁכְנַעַת אוֹתִי
שֶׁאָשְׁרִי חָדֵל מִפְּנֵיהֶם.

עִם שַׁחַר מַעֲלֶה בִּי הוֹד קְדוּמִים
בָּאתִי מִמָּקוֹם גָּדוֹל
וְאֵלָיו אֲנִי חֲפֵצָה לָשׁוּב
בְּהִתְעַלּוּת מֵעַל הַמְּרִיבוֹת הַקְּטַנּוֹת
מַקְרִיבָה אֶת הַיֵּצֶר לִשְׂרֹף
וּמוֹצֵאת בִּי מָקוֹם שֶׁל חֶמְלָה.

הוּא קוֹרֵא אֵלַי
מִבֵּין חַגְוֵי הַסֶּלַע
וְהַנִּצָּנִים שֶׁכְּבָר נִרְאוּ
מַזְמִין אוֹתִי לְהִתְקָרֵב
לוֹחֵשׁ בְּאָזְנֵי
בּוֹאִי.

מִצְטָרֶפֶת אֶל הַיִּעוּד הַנִּשְׂגָּב
לַעֲשׂוֹת פֹּה בַּיִת שֶׁל אוֹר
מָקוֹם שֶׁבּוֹ יֵשׁ מָקוֹם לִנְדִיבוּת
לְהָאִיר בְּחָכְמַת הַלֵּב
וּלְהִתְבָּרֵךְ גַּם מֵחָכְמָתָם שֶׁל אֲחֵרִים.

הוּא עָגֹל וְנוֹצֵץ מִזְּהַב אוֹצְרוֹתַיִךְ
שֶׁקִּבַּלְתְּ בְּחֶסֶד אֵ־ל
וְהָפַכְתְּ בְּדִמְיוֹנֵךְ
לְיֵשׁוּת כָּל יְכוֹלָה.

זִכְרִי אֶת אֲשֶׁר עוֹשֶׂה לָךְ הַסָּפֵק
זֶה שֶׁלֹּא מַנִּיחַ לָךְ
גַּם כְּשֶׁאַתְּ יְגֵעָה בַּדֶּרֶךְ,
הַסָּפֵק שֶׁלּוֹחֵשׁ לְאָזְנַיִךְ שֶׁאַתְּ לֹא מַסְפִּיק

יֵשׁ מָקוֹם אֶחָד
שֶׁהוּא מְקוֹמִי
מָקוֹם שֶׁבּוֹ תִּפָּעֵם רוּחִי
וְאוּכַל לִהְיוֹת בּוֹ
וּלְהִתְהַוּוֹת
בְּנֹעַם וּבְשָׁלוֹם

אַחֲרֵי הַהִתְאַהֲבוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁל סִינַי
אַחֲרֵי הָאוֹרוֹת, הַבְּרָקִים,
הַהַבְטָחוֹת שֶׁהִבְטַחְנוּ שֶׁנַּעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע
הַכְּתָרִים שֶׁנִּקְשְׁרוּ לְרָאשֵׁינוּ
וְזַהֲרוּ לַמֶּרְחַקִּים…

בְּחִפּוּשׂ שֶׁלֹּא מַרְפֶּה
תָּרָה אֶת הָאָרֶץ
מְבַקֶּשֶׁת דַּעַת, עֵצָה וּתְבוּנָה
תּוֹרָה שֶׁתָּאִיר אֶת דַּרְכִּי
וּתְחַבֵּר אוֹתִי לְנִשְׁמָתִי.

מְחַפֶּשֶׂת יַבָּשָׁה
בְּתוֹךְ הַיָּם הַגָּדוֹל הַזֶּה
קַרְקַע אֵיתָנָה
שֶׁתַּעֲמֹד יְצִיבָה תַּחַת רַגְלַי
וּבְתוֹךְ מַיִם רַבִּים אֶפְסַע בְּבִטְחָה.