להקריב ולהתקרב (ויקרא)

ההתקרבות היא ההשלמה של מעשה בראשית:

כשיש קרבה – יש אהבה, יש השראת שכינה

בלעדיה העולם הוא כמו גוף בלי נשמה.

לכך נתאווה ה' כשברא את העולם:

לקשר פנימי איתנו בכל המישורים.

הקשר הזה הוא יקר.

"וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד" –

ה' קורא אל משה בלשון חיבה ומדריך אותו איך להתקרב.

"וַיִּקְרָא" – כמו לוחש באוזנו: יקר שלי –

אם תבינו כמה יקר בעיני הקשר אתכם

יהיה לכם כוח כל יום להקריב – ולהתקרב.

כל רגע בחיים הוא הזמנה לקרבה.

אפשר להתקרב מהמקומות הרוחניים הנעלים,

ואפשר גם מהמקומות הנמוכים והקשים.

כך מפרש בעל התניא:

"אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לה', מִן הַבְּהֵמָה… תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם":

יש התקרבות הבאה מבחינת ה"אדם" שבנו

מתוך התמסרות של הנפש האלוקית, החלק הגבוה שלנו,

בתפילה ולימוד תורה.

ויש התקרבות מתוך בחינת ה"בהמה" שבנו

מתוך עבודה עם הנפש הבהמית, החלק הנמוך שלנו,

כשאנו נכונים לוותר, להתעדן ולהתגבר.

בין אם אנחנו למעלה או למטה

כל רגע הוא יקר וחשוב

מכל מקום אפשר להתקרב.

ממני באהבה,

נעמה מנוסי