מניחה מחשבות שטורדות אותי לשווא
על מה שהייתי אמורה להיות,
משחררת את הדאגות שעולות בי שוב ושוב
על מסע שעוד לא ידוע,
משילה את העיסוק הפנימי במי שאכזב או ציער,
בעבר שהותיר בי זיכרונות כואבים.
הולכת קדימה, אל ארצות החיים
בוררת לי עתיד שזוהר עד אלי
וקורא לי לבחור בעשייה מבורכת,
להרבות ישועה ונחמה עוד היום
בדרך בה אלך.
סרה מרע – ועושה טוב
כפירושו של הבעל שם טוב הקדוש:
עוזבת לגמרי את ההתעסקות עם הרע ומתמקדת בעשיית הטוב
כך הרע ממילא לא תופס בי אחיזה
וטוב חדש ממלא את נפשי…
את הסוד הזה ידע יעקב כשהתעקש להניח את יד ימינו על ראשו של אפרים,
ואת יד שמאלו על ראש מנשה:
אמנם מנשה היה הבכור, והוא היה בתחילה,
אך התכלית נמצאת אצל אפרים.
מנשה מלשון נשיה ושכחה, מרמז על מקומות אבודים ורגעים של חושך
ואפרים מלשון פריון ורפואה – מרמז על היכולת לגדול מתוך החושך,
ולהרבות בגילויים של אור ומעשים טובים.
כשאני מתעקשת להעניק את הבכורה לאפרים,
אני מתמסרת אל הטוב,
קובעת שהחיים שלי נועדו לרפואה שלימה וגאולה שלימה
ומתוך כך – גם חלקי הנשיה יגיעו למקומם הטוב.
ממני באהבה 🤗
נעמה מנוסי